ירון דוזטס - אמנות בשיקום אורטופדי
דיון באולפן בנושא תאונת רכבת- Interview in YNET TV about train accident
מתוך הכתבה
ירון דוזטס, מומחה לרכבת ישראל, הגיע לאולפן ynet לאחר חשיפת ממצאי החקירה הראשונים מהתאונה בין רכבת נוסעים לג'יפ, ולפיהם החיילים דיווחו על הג'יפ התקוע על המסילה כשמונה דקות לפני פגיעת הרכבת. הוא אמר: "כבר ב-2016 העובדים התריעו על תקלות ושיבושי תקשורת במכשירי המירס המשמשים אותם"
אלכסנדרה לוּקֵש, אטילה שומפלבי
פורסם: 22.01.20 , 14:13
27.03.2019 16:03 עודכן ב: 22:29
רועי צ'יקי ארד
צילום: גיל אליהו
דווקא בימים אלה, כשהאמון ברכבת בשפל והציבור מוחה על צפיפות ותקלות, יש מי שמתעקשים להקדיש את חייהם לאהבה חסרת גבולות לרכבת. אמנם בגרמניה יש שני מיליון אוהדי רכבת, בניו זילנד 40 מרכזי מורשת רכבות, ובישראל יש רק בין אלף לאלפיים חובבי רכבת, אבל המעריצים הישראלים מחפים על מספרם הדל באובססיביות מרשימה.
לכאורה הם אנשים רגילים לגמרי, אפילו רגילים מדי, אבל חשוב לציין כבר כאן, והם מעידים זאת על עצמם: מדובר באנשים חולים. הם יעשו הכל, לא יישנו לילות, כמעט יידרסו, כדי להשיג זווית מסוימת של קטר.
קבוצת הפייסבוק של ירון דוזטס היא הגדולה ביותר בישראל שעוסקת ברכבות ומונה יותר מ–800 חברים.
פרק ב - נגישות.לנכים ברכבת
בוודאי שמתם לב שדלתות הרכבת לא נפתחות ישירות לרציף, ולעיתים גם לא באותו הגובה. זה לא כל כך נוח עבורנו הנוסעים, אבל מה המשמעות לבעלי מוגבלויות, אנשים המגיעים עם עגלות ילדים ומבוגרים?
ירון, המומחה לפרוטזות לגפיים והתאמת עזרי הליכה וכמי שמתמצא טוב מאד ברכבות וכמנהל קבוצת: "חובבי רכבת ישראל" בפייסבוק, ממשיך לספר לנו על בעיות נגישות ברכבת, שצריכות להטריד את כולנו...
Yaron Dozetas
"בישראל אין אחידות בסוגי הקרונות ולכן גם אין השקה מלאה בין גובה הרציף למפתן הקרון. הקרון הפופולרי בישראל הינו קרון דאבל דק או כפי שכולם מכנים אותו: "הרכבת האדומה" שאגב נוסע גם בגרמניה (ובעוד מקומות) ונחשב פופולרי ביעילות תפעולית. גם נוסע ממוצע יאלץ לדלג לקרון ולא אחת קרה שאנשים נפלו ונחבלו.
תארו לכם כעת אמא עם עגלת תינוק, אדם עם מוגבלות בגפיים עליונות, אדם שמתהלך עם קביים\מקל\הליכון, קשישים ועוד- כל אלה לכאורה לא נזקקים למתקן העלאת נכה לרכבת וחווים קושי רב.
הפתרון לבעיה שאוב מעולם רכבות הטראם, שלהן יש מצב כפול- מצב מדרגות ומצב מגש שמצמצם למינימום את מרווח הגישה. באם היו מייצרים את הקרון בארץ (אפשרי כמובן וקיימת תעשייה בארץ)- עצתי היא לשלב דלתות כיס וכך נחסכים עוד כמה סנטימטרים קריטיים במרווח קרון-רציף.
אותו פתרון מוצע לקרונועים הנהדרים מסוג IC3 ולקרונות מסוג ג'ק אלסטום (צבועים בצבע כחול כהה).
קרונות סימנס (צבועים כחול דהוי) לכאורה היו צריכים להיות הכי מונגשים. כוונת הרכבת בהטמעתם, הייתה בשימוש בקו לנתב"ג מתוך כוונת שימוש במרחב עם מזוודות, בדומה לרכבת ריילג'ט האוסטרית. הותקן מעלון, כל הדלתות עם לשון נפתחת לכיוון הרציף ותוכננו מעברים רחבים. איכשהו התפקשש ואדם עם כסא גלגלים אינו יכול לעבור בקרון כלל.
ולנושא אחר- נגישות בחילוץ והצלה; תרגילי החילוץ ברכבת נעשים בשימוש אנשים צעירים, ובמקרה הטוב גם חילוץ "נכים נוחים". בשעת אסון, יופקרו בעלי המוגבלויות גם כי לא תורגל פינוי נכה בכסא ממונע. פינוי ממנהרה בוערת או על גשר גבוה הינו תרחיש ממשי. מומלץ לעגן בחוק אישור כב"ה על חילוץ מעשי מוצלח ויעיל של בעלי מוגבלויות על כל סוגיהן.
זוגתי-כנרת וואלך, היתה חלק מגרעין הקמת "נגישות ישראל". היא הגישה פינת נגישות מרתקת ויוצרת שינוי, בתכניתו של גבי גזית בטלוויזיה ועובדת עם נכים הרתוקים ומשתמשים בכסאות גלגלים. מה שהופך אותה למומחית בהנגשה עוד יותר, הינה העובדה כי היא מרותקת לכסא גלגלים ידני.
באוקטובר 2017 התרחשה פגישה אקראית עם מנהל מערך הדוברות ב"רכבת ישראל" ובה הציעה כנרת את כישוריה ומוכנותה לעבור ולסקור את הכשלים ברכבת ואפילו להציע פתרונות, ללא תמורה !!! . הוא לא התקשר.
נסענו בעולם ברכבות בנות 100 עם קטר קיטור וקרונות מעץ. נסענו בקרונית שמטפסת בהרים. נסענו שם גם ברכבות יומיומיות ותמיד היה פתרון שלא גורם לתחושה שנכה הוא נטל על החברה !!
בזיהוי מגמות דמוגרפיות מסתבר כי לא רחוק היום בו גם בישראל, אחוז המבוגרים יהפך גדול מהצעירים וכך הצורך בהנגשה קריטי מתמיד והוא יכול להיעשות גם ע"י תעשיית הרכבות בישראל. מדינה ששולחת לווין לחלל, בוודאי יכולה לפתור בעיות נגישות ברכבת. זה לטובת הכלל מבחינה חברתית, דמוגרפית וכלכלית !!״
פרק א - מאמר בנושא נגישות רכבת לבעלי מוגבלויות
-
"כמומחה לפרוטזות לגפיים והתאמת עזרי הליכה וכמי שמתמצא טוב מאד ברכבות וכמנהל קבוצת ׳חובבי רכבת ישראל׳ בפייסבוק, אין ספק שנושא הנגישות בתחבורה ציבורית בכלל וברכבת בפרט, פוגש אותי באופן מתמיד.
-
תודה ענקית למנהלי "בארכבת" שליבם בהצפת הנושא החשוב הזה ולהנהלת הרכבת שבעקבות הנאמר כאן, תיאלץ להשתדל יותר.
-
מדינת ישראל היא סוג של מדינה ייחודית בהשוואה למדינות הOECD, גם מבחינת הרכבות וגם מבחינת בעלי המוגבלויות. כ20% בעלי מוגבלויות בישראל, כאשר כ12% מוגדרי מוגבלות פיזית. (להשוואה, אחוז בעלי מוגבלויות כללי בעולם המערבי, עומד על כ 12%). בגילום למספרים - כמעט כל אדם חמישי שאתם מכירים בישראל הוא בעל מוגבלות פיזית, חושית או נפשית.. וזה המון!!
-
לא אחת התבטאתי שהמספר הזה קטן אפילו בהתאם לצרכי הנגישות הממשית של האוכלוסיה ויש להכליל בתוכו אחוז גבוה משתנה שכולל אימהות/אבות עם עגלת ילד/ים, אנשים שמפאת לקות זמנית (שבר, חבלה וכו') חווים קשיי ניידות או קשיים חושיים וכמובן אנשים מבוגרים שמפאת גילם חווים קשיי ניידות בהליכה למרחקים, עליה וירידה במדרגות, דילוגים, התמצאות במרחב והתמצאות חושית (ראייה ושמיעה).
-
בהתחשב בראיה למרחוק, יתגלה כי ההנגשה הינה עבור כלל האוכלוסיה ולא רק לנכים: כמה שקשה לשמוע ולהפנים, כל אחד ואחת מאיתנו יהיו יום אחד נכים\בעלי מוגבלות או קשישים. זה לא מדלג על אף אחד ולכן הנגשה זה דבר מאוד רחב וזאת אינה מילה שמתייחסת רק לנכה.
-
סוגי הנכויות הפיזיות רבות: נכים הרתוקים לכסא גלגלים ממונע או ידני- נדחף או עצמוני, נכים שאינם מרותקים לכסא גלגלים וביכולתם להתהלך למרחקים קצרים, נכים המשתמשים בעזרי הליכה כאביזר עזר לניידות, נכים שמתהלכים עם חולשה שרירית, נכים מתהלכים, אך יד אחת או 2 אינה מתפקדת או מתפקדת חלקית, לקויי שמיעה וחרשים, לקויי ראייה ועיוורים ובעלי מוגבלות נפשית. לכל אחד מאלה יש צורך בהנגשה ייעודית למוגבלותו.
-
לדוגמא - לקויי ראייה: חשוב להבין שיש משמעות לצבעים ניגודיים, גובה שילוט, מרחק, מיקום ספסלים, מיקום פחים במרחב ובחלל החדר. הם רואים עולם דרך מעין צינור ועל מנת לא להיתקל בדברים צריכים כל הזמן להסתכל לכל כיוון. אם יש מכשול בגובה נמוך הם לא יראו אלא אם יורידו ראש כל הזמן למטה. אם יהיה משהו תלוי בגובה הראש, גם לא יראו -אלא אם זה בגובה העיניים. לכן מותקנים פסי הולכה בצבע בולט וניגודי לרצפה על מנת שעיוורים יוכלו ללכת לפיהם וכבדי ראיה יבחינו בהם ובגבשושיות האזהרה. המתואר שאוב ממציאות יומיומית ואלה דברים קטנים שאנשים רואים לא חושבים עליהם. לכן חוקקו חוקים וחובת המדינה להשית ולאכוף חוקים אלה.
-
יתרה מזאת, אגלה לכם סוד שהוא למעשה גולת הכותרת; נגישות חוסכת המון זמן רציף. הזמן שלוקח "להעמיס" נכה לרכבת גוזל זמן גדול יותר והרכבת נשארת יותר זמן ברציף עקב כך. הנתון הזה תופח כאשר הקרון עמוס ואפילו צוות הרכבת נאלץ לפלס דרכו אל או בתוך קרון. בחישוב מצטבר, הנתון הזה תופח למימדים שמשפיעים על כל רשת הרכבת בישראל ! הנגשה יעילה חוסכת זמן רציף, מרחיבה את מעגל משתמשי התחבורה הציבורית וחוסכת את תסכול ציבור המשתמשים!
Nurnberg 2015 report
Nurnberg Toy fair 2015 report.
The Israeli HO aspect
By: Yaron Dozetas.(copyright 03.2015)
The information given is purely personal and compiled to the best of my knowledge.
Nurnberg 66th Toy Fair in General it a big International event. 2857 Exhibitors from 67 countries, 70,084 visitors from 126 coutries that seen all over in the 18 halls.
מאמר מ YNET למה לא צריך רכבת חשמלית בישראל
קישור לכתבה ב YNET